בעקבות השעיית המכסים על סין: נאסד"ק זינק במאי ב-9.6%
S&P500 זינק במאי בכ-6% ומדד דאקס הגרמני גבוה ב-20% מרמתו בתחילת ינואר. גל העליות הרים גם את מדדי בורסת תל אביב, על אף התחדשות הלחימה בעזה. בימים האחרונים החשש ממלחמת הסחר התעורר מחדש עקב משבר במגעים של ארה"ב עם סין והקפצת תעריפי המכס על פלדה ואלומיניום
חודש מאי האיר פניו למשקיעים במניות. מדדי המניות המובילים רשמו במהלכו עליות נאות, שהגיעו בעיקר בחלק הראשון של החודש. זאת בעקבות החלטתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להשעות את המכסים על סין ל-90 יום לטובת כניסה למו"מ מואץ על הסכם סחר חדש.
בסיכומו של החודש זינק מדד S&P500 ב-6.1%, ועבר לטריטוריה חיובית של 0.5% מתחילת השנה. מדד נאסד"ק זינק במאי ב-9.6%, ודאו ג'ונס הוסיף לערכו 3.9%.
עם זאת, בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה דווקא נסיגה. תשואות האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים שנעות בכיוון הפוך למחיר טיפסו במאי מ-4.16% ל-4.42%. הנסיגה נבעה בעיקר מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב על ידי מודי'ס, שאליה הצטרפו גם חששות מפני האצה באינפלציה, בעיקר בשל מלחמת הסחר.
מדיניות המכסים של טראמפ ומלחמת הסחר העולמית שעליה הכריז ב"יום השחרור" ב-2 באפריל, עדיין נוכחת בשוק במידה רבה. בשבוע האחרון חלו בה כמה התפתחויות שחלקן מגבירות את החשש בקרב המשקיעים.
ביום ד' האחרון קבע בית המשפט הבינלאומי לסחר במנהטן כי רוב המכסים שהטיל טראמפ על יבוא לארה"ב אינם חוקיים. הרכב של שלושה שופטים פסק פה אחד לטובת קבוצת תובעים שהורכבה ממדינות שבהן שולטת המפלגה הדמוקרטית ובעלי עסקים קטנים. התובעים האשימו את טראמפ בשימוש בלתי חוקי בחוק לשעת חירום כדי להצדיק את הטלת רוב המכסים. בית המשפט העניק לממשל עשרה ימים ליישם את החלטתו.
הפסיקה חלה על מכס אחיד של 10% שהטיל טראמפ על כלל היבוא לארה"ב, וכן על מכסים נוספים שהטיל על סין, קנדה ומקסיקו. מכסים אחרים — כמו על יבוא פלדה, אלומיניום ומכוניות — לא בוטלו.
תסבוכת משפטית סביב המכסים?
החלטת בית המשפט במנהטן מהווה מכה למדיניותו של טראמפ. הצווים הנשיאותיים שלו השתמשו בחוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (International Emergency Economic Powers Act) כדי להצדיק את המכסים הגלובליים שהטיל. טראמפ טען כי גירעונות הסחר של ארה"ב וסחר הסמים בגבולותיה הם מצבי חירום לאומיים שמאפשרים לו להפעיל את החוק. השופטים דחו את טענת הממשל שלפיה לטראמפ הייתה סמכות להטיל מכסים באופן חד־צדדי, במסגרת חוק סמכויות החירום. התובעים טענו כי טראמפ משתמש לרעה בחוק ומבסס את המכסים שלו על מצב חירום כוזב.
חבר השופטים הגיע למסקנה כי הצו הנשיאותי הראשוני של טראמפ שהכריז על מכסים גלובליים, והצו שבא לאחר מכן שקבע מכסים נוספים על מדינות שהגיבו עם מכסים משלהן, חרגו מסמכותו של הנשיא במסגרת חוק החירום. צו נשיאותי שלישי, שהטיל מכסים על מקסיקו וקנדה עקב חששות מסחר בסמים, נחשב בלתי חוקי על ידי בית המשפט משום שבסופו של דבר המכסים האלה אינם מנסים לטפל בבעיית סחר הסמים.
נציגי הממשל מיהרו לערער על הפסיקה וביום ה' החליט בית משפט לערעורים בארה"ב להקפיא זמנית את יישום פסיקתו של בית המשפט במנהטן. מדובר רק בהקפאה זמנית בזמן שבית המשפט לערעורים יבחן את מסמכי העתירות.
על אף הפסיקה (וההקפאה), נראה שטראמפ לא זנח את תכניותיו. ביום ה' אמר שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, כי שיחות הסחר עם סין תקועות. הוא העיר כי על מנת להגיע להסכם יהיה צורך במעורבות ישירה של טראמפ ושל נשיא סין, שי ג'ינפינג.
טראמפ לא המתין יותר מדי וכבר ביום ו' כתב ברשת החברתית שלו: "סין, אולי באופן לא מפתיע לדעת אנשים מסוימים, הפרה לחלוטין את ההסכם שלה עם ארה"ב. נגמר היחס הנחמד!". הקולות שיוצאים מוושינגטון ובייג'ינג בימים האחרונים לא מלמדים על התקרבות בין הצדדים.
ב-9 באפריל, שבוע אחרי "יום השחרור", הודיע טראמפ על הקפאה של רוב המכסים הנוספים למשך 90 יום. הממשל שואף להגיע בתום התקופה, ב-9 ביולי, ל-90 הסכמי סחר. עד כה הושג הסכם אחד בלבד, עם בריטניה. מול סין הגיעה ארה"ב להבנות ביניים שכללו הפחתת המכסים משיעור של 145% ל-30% למשך 90 יום.
"לא ברור לי למה מדינה כלשהי תסכים להמשיך בשיחות כדי לחמוק ממכסים שהוכרזו כבלתי חוקיים", אמרה ג'ניפר הילמן, מרצה למשפטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון שכיהנה בעבר בלשכת נציב הסחר של ארה"ב ובבית הדין של ארגון הסחר העולמי (WTO). "הפסיקה הייתה נחרצת ביותר בקביעה שהמכסים הכלל עולמיים אינם חוקיים".
חשוב גם לזכור שטלטלת המכסים יוצרת אי ודאות גבוהה בקרב יבואנים בארה"ב. חלקם תוהים מה יעלה בגורל הכסף שכבר שילמו בעקבות המכסים הגבוהים שהוטלו באפריל.
ההתפתחות האחרונה במלחמת הסחר הגיעה גם היא ביום ו' האחרון, כאשר טראמפ בישר על כוונתו להכפיל את המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום מ-25% ל-50%, החל מיום ד' הקרוב. הכפלה שכזו, אם אכן תתרחש תגרום לגידול בעלויות הייצור של מוצרים רבים, במיוחד מכוניות, ותלבה את לחצי האינפלציה בארה"ב.
עד כה נראה שהאינפלציה עדיין לא הרימה ראש. מדד המחירים לצרכן בארה"ב המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) טיפס ב-12 החדשים שהסתיימו באפריל ב-2.1%. זאת לעומת עלייה של 2.3% בשנה שהסתיימה במרץ.
4 חודשים לאחר השבעתו לנשיא, נראה שגם הכוורת של טראמפ משנה את פניה. ביום ד' האחרון הודיע יועצו הקרוב, אילון מאסק, כי הוא מתפטר מתפקידו – ראש המשרד ליעילות ממשלתית (DOGE). מאסק הסביר את המהלך ברצון להתמקד בניהול החברות שלו, ובראשן טסלה, ספייס איקס, ו-X (לשעבר טוויטר). לפני כחודש הועבר מתפקידו גם היועץ לביטחון לאומי, מייקל וולץ, שמונה לשגריר ארה"ב באו"ם.
גרמניה משחררת את בלם החוב – והדאקס ממריא
רוח חיובית שרתה במאי גם על שוקי המניות של אירופה. מדד יורוסטוקס 50 השלים עליה חודשית של 4%, ומדד בורסת מילאנו קפץ ב-6.6%.
מדד דאקס של בורסת פרנקפורט זינק במאי ב-6.7% והשלים עליה של 20.5% מתחילת השנה. האופטימיות של המשקיעים בכלכלה הגדולה של אירופה נשענת כנראה על ההתייצבות הפוליטית במדינה לאחר הבחירות שהתקיימו בפברואר, ועל תוכניות ההשקעה של הממשלה החדשה בתעשיות הבטחוניות של גרמניה.
מנהיג מפלגת השמרנים (CDU/CSU), פרידריך מרץ, מונה במהלך מאי לקנצלר גרמניה, לאחר שהשיג את הרוב הדרוש לכך בפרלמנט. הבחירה בו פותחת דלת להתנהלות פיסקלית מרחיבה. לפי הדיווחים בגרמניה הממשלה החדשה צפויה לשחרר את "בלם החוב" – מגבלה חוקתית שמונעת מהמדינה להיכנס לגירעון משמעותי. השינוי נובע מצורך דחוף להגדיל את ההשקעות של גרמניה בביטחון. לשם כך תקים גרמניה קרן השקעות בהיקף של טריליון דולר שמיועדת לממן השקעות בהצטיידות ביטחונית במהלך העשור הקרוב. ההחלטה קשורה כמובן ללחצים הגיאופוליטיים שיוצרת המלחמה באוקראינה, ורצונה של ארה"ב להקטין את מעורבותה בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו).
מדד פוטסי 100 הבריטי מדדה בינתיים מעט מאחור לעומת הדאקס, אבל גם הוא טיפס במאי בשיעור נאה של 3.3%. במאי הופחתה הריבית בבריטניה ב-0.25%, לרמה של 4.25%.
מחיר הנפט לא השתנה מהותית במהלך מאי ונסגר ברמה של כ-61 דולר לחבית. מחירו של הנפט בסוף מאי היה נמוך ב-15% מכפי שהחל את השנה. מחיר הזהב לעומת זאת גבוה בכ-25% משהיה בתחילת 2025. המטבע הדיגיטלי ביטקוין חזר בסוף מאי להיסחר ברמה שגבוהה מ-100 אלף דולר ליחידה.
ישראל: המדדים עולים והכלכלה צומחת למרות המלחמה
למרות המלחמה המתחדשת בעזה והגברת הלחץ המדיני על ממשלת ישראל, המשקיעים בתל אביב ממשיכים לגלות אופטימיות. מדד תל אביב 125 זינק במאי ב-6.5%, ות"א 35 נסק ב-7.3%. שני המדדים הוסיפו לערכם מתחילת השנה יותר מ-12%.
האופטימיות בתל אביב נשענת בחלקה על נתונים כלכליים מעודדים. במהלך מאי פרסמה למ"ס כי המשק הישראלי צמח בקצב שנתי של 3.4% ברבעון הראשון של השנה. צמיחת התוצר ברבעון זה משקפת גם צמיחה של 2.2% בתוצר לנפש (בחישוב שנתי).
נתונים פחות אופטימיים הגיעו מחזית האינפלציה שטיפסה באפריל לקצב שנתי של 3.6%. זאת לעומת 3.3% במרץ ו-3.2% בפברואר. רמתה הנוכחית של האינפלציה מקשה על בנק ישראל להפחית את הריבית, בדומה לתהליך שמתרחש כיום ברוב הכלכלות המפותחות.
Great Again? מלחמת הסחר פוגעת בדולר
שוק ההון האמריקאי מציע בחודשים האחרונים למשקיעים שני סיפורים שלעיתים סותרים זה את זה. בעוד ששוק המניות רשם מאז 9 באפריל – יום השעיית המכסים – זינוק מרהיב של כ-18%, שוקי האג"ח והמטבע בארה"ב מלמדים על אווירה מעט פחות אופטימית כלפי הכלכלה האמריקאית.
האג"ח של ארה"ב לטווח ארוך (30 שנה) נסחרות באחרונה סביב רמה של 5%. זו רמה שאפיינה את ארה"ב בשנות הצמיחה המהירה לפני כשני עשורים. כיום היא מלמדת בעיקר על שתי דאגות: דאגה מעליה בלחצי האינפלציה וחשש מפגיעה בכושר שירות החוב של הממשל. דאגות מסוג דומה השמיעו כלכלני מודי'ס כאשר הפחיתו בחודש שעבר את דירוג האשראי של ממשלת ארה"ב.
שוק המטבעות מציג את החששות כלפי כלכלת ארה"ב דרך ירידה חדה בערכו של הדולר האמריקאי. מדד הדולר ICE בוחן את עוצמתו של הדולר מול סל מטבעות שבו שישה מטבעות מרכזיים: יורו, ין יפני, לירה שטרלינג, פרנק שוויצרי, דולר קנדי וקרונה שבדית. מאז תחילת 2025 נסוג הדולר מול סל המטבעות בכמעט 9%. המשמעות היא שהיבוא לארה"ב התייקר באחרונה משמעותית עוד לפני שייגבה דולר אחד כמכס. זה לא בדיוק התסריט שראה לפניו טראמפ כשהכריז על "יום שחרור" בתחילת אפריל.
כלל לא בטוח שבכך תסתיים הנפילה. לפי תחזית עדכנית של בנק מורגן סטנלי, הדולר עלול לצנוח עד אמצע 2026 בכ-9% נוספים וייסחר סביב רמת מדד של כ-91 נקודות. אלו לרמות שהדולר לא ראה מאז הקורונה. במורגן סטנלי מנמקים את התחזית דרך תרחיש של הפחתות ריבית והאטה בצמיחה בארה"ב שתתרחש בחלקה עקב מלחמת הסחר.
הדו"ח של מורגן סטנלי מצטרף לשורה של תחזיות שליליות עבור הדולר. אסטרטגים של ג'יי.פי מורגן צ'ייס אמרו לאחרונה שהם פסימיים לגבי המטבע האמריקאי. הם המליצו למשקיעים שלהם להסתמך על מטבעות כמו ין, יורו ודולר אוסטרלי.
האסטרטגים של מורגן סטנלי צופים שהיורו יעלה בשנה הבאה לרמה של כ-1.25 דולר לעומת כ-1.14 דולר ליורו כיום. הליש"ט תעלה להערכתם מ-1.35 דולר היום ל-1.45. הין היפני שנסחר כיום סביב 143 ין לדולר, עשוי להתחזק לדעתם ל-130 ין לדולר.
מקורות:
https://www.themarker.com/wallstreet/2025-05-31/ty-article-live/00000197-0acd-d211-a5df-1ecde5050000
https://www.themarker.com/wallstreet/2025-06-02/ty-article/00000197-2f64-d079-ab97-6f6597010000
https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/20014238
https://www.ynet.co.il/economy/article/byzjgvp11gx
| המדד / תאריך | 1.1.25
תחילת שנה |
30.4.25
חודש שעבר |
31.5.25
סוף חודש |
שינוי חודשי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | |||
| ישראל | |||||
| תל אביב 125 | 2,426 | 2,557 | 2,724 | 6.5% | 12.3% |
| תל אביב 90 | 2,598 | 2,719 | 2,850 | 4.8% | 9.7% |
| תל אביב 35 | 2,394 | 2,517 | 2,701 | 7.3% | 12.8% |
| תל בונד 20 | 397.2 | 400.3 | 402.2 | 0.5% | 1.3% |
| ארה"ב | |||||
| נאסד"ק | 19,310 | 17,446 | 19,113 | 9.6% | -1.0% |
| S&P500 | 5,881 | 5,569 | 5,911 | 6.1% | 0.5% |
| דאו ג'ונס 30 | 42,544 | 40,669 | 42,270 | 3.9% | -0.6% |
| אירופה | |||||
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,895 | 5,160 | 5,366 | 4.0% | 9.6% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 8,173 | 8,494 | 8,772 | 3.3% | 7.3% |
| דאקס (גרמניה) | 19,909 | 22,496 | 23,997 | 6.7% | 20.5% |
| קאק 40 (צרפת) | 7,380 | 7,593 | 7,751 | 2.1% | 5.0% |
| Italy ftse Mib 40 (איטליה) | 34,186 | 37,604 | 40,087 | 6.6% | 17.3% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 9,830 | 9,078 | 9,019 | -0.6% | -8.3% |
| אסיה ודרום אמריקה | |||||
| ניקיי 225 (יפן) | 39,894 | 36,045 | 37,965 | 5.3% | -4.8% |
| שנגחאי (סין) | 3,351 | 3,279 | 3,347 | 2.1% | -0.1% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 20,059 | 22,119 | 23,289 | 5.3% | 16.1% |
| ניפטי 50 (הודו) | 23,644 | 24,334 | 24,750 | 1.7% | 4.7% |
| בווספה (ברזיל) | 120,283 | 135,066 | 137,026 | 1.5% | 13.9% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט ("טקסס מתוק") | 71.8 | 60.2 | 60.8 | 1.0% | -15.3% |
| זהב | 2,638 | 3,246 | 3,289 | 1.3% | 24.7% |
| ביטקוין | 93,500 | 94800 | 105,400 | 11.2% | 12.7% |
| שונות | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | ||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 4.57% | 4.16% | 4.42% | ||
| מדד הפחד (Vix) | 17.3 | 24.7 | 18.6 |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
