המקרה המוזר של תיק השקעות אחד עם שתי תשואות שונות
נאמר זאת כך: תשואה שרואים משם לא רואים מכאן. למה הכוונה?
כמו בכל דבר שניתן למדידה, זה תלוי בשיטה בה מודדים. כמו שמידת אורך יכולה להיות מטר, אינץ’ או רגל, כך גם תשואה היא פרמטר תלוי מדידה.
נאמר זאת כך: תשואה שרואים משם לא רואים מכאן.
למה הכוונה?
כמו בכל דבר שניתן למדידה, זה תלוי בשיטה בה מודדים. כמו שמידת אורך יכולה להיות מטר, אינץ’ או רגל, כך גם תשואה היא פרמטר תלוי מדידה.
אז, בכתבה הזו ננסה להסביר מהי התשואה שאנחנו רואים כשאנחנו מקבלים עדכון מחברת ניהול השקעות, כמו IBI למשל, על תיק השקעות מנוהל.
מה שרשות ניירות ערך אומרת
החל מינואר 2013, כשאתם פותחים את דף העדכון הנשלח אליכם מחברת ניהול ההשקעות, אתם רואים את התשואה בתיק ההשקעות תשואה כפי שרשות ניירות ערך מחייבת על דיווחה.
תשואה זו נקראת “תשואה אישית” והיא מושפעת מעיתוי הפקדות ומשיכות כספים מהתיק במהלך התקופה המדווחת. חישוב זה הינו אינדיבידואלי לכל לקוח והרשות אף ציינה (בחוזר ששלחה לכל החברות) כי הוא אינו מהווה אינדיקציה לאיכות ניהול התיק.
אז אם תשואה זו לא מהווה אינדיקציה לאיכות ניהול התיק, מדוע לעשות כזה דבר?
לשיטה זו יתרונות מכיוון שהיא התשואה הממוצעת על שווי כל הכסף שהושקע, כולל המשיכות וההפקדות שבוצעו בתקופת הפעילות.
החסרון העיקרי של השיטה הוא, כאמור, שהיא לא משקפת בצורה אובייקטיבית את עבודתו של מנהל התיק, אלא משקפת את התוצאות המושפעות מעיתוי הפקדות ומשיכות. עוד כתבה הרשות כי התשואה האישית איננה יכולה לשמש השוואה למדדי שוק רלוונטיים.
ויש גם תשואה על נכסים
יש דרך נוספת למדידת תשואת התיק. היא נקראת “תשואה להשוואה” ומשקפת את תשואת הנכסים בנטרול השפעת עיתוי משיכות והפקדות כספים מהתיק. בשיטה זו נמדדת הרווחיות על הסכום שהיה בפועל בניהולו של מנהל ההשקעות בכל נקודת זמן, על ידי סיכום תשואת התיק והתחלת חישוב מחדש בכל עת בה הייתה הפקדה או משיכה. בדרך זו, התוצאה יכולה להוות אינדיקציה לאיכות ניהול התיק ולהשוואה למדדי השוק הרלוונטיים.
איך השיטה עובדת?
המערכת יודעת לחשב את התשואה על כל סכום שהופקד לניהול, במועדים שונים. למעשה, אם במהלך הדרך יש הפקדות או משיכות, המערכת “צובעת” אותן מחדש ומציגה בסופו של דבר את התשואה המשוקללת.
היתרון העיקרי של שיטה זו: היא מאפשרת להעריך ולבדוק את איכות ההשקעה בנכס עצמו, וגם את איכות מנהל ההשקעות ויכולתו לבחור נכסים עבור התיק.
מה זה אומר, תכלס?
ששתי דרכי החישוב עשויות להביא לתוצאות שונות לגבי אותו תיק, כאשר קיימות הפקדות או משיכות משמעותיות המלוות בתנודתיות גבוהה בשווקים.
מתי לא יהיו שתי תוצאות שונות?
במקרה שבתקופת הדיווח לא היו הפקדות או משיכות. אז, התשואה האישית תהיה שווה לתשואה להשוואה.
אז מה נכון יותר?
אין שיטה נכונה או לא. שתי השיטות נכונות ומדויקות עבור חישוב תשואה. הראשונה מראה את התשואה בפועל על הכסף שלנו והשיטה השניה מודדת את התשואה על הנכסים. הרי בסופו של דבר, הסכום הסופי של תיק ההשקעות שלנו זהה בשני המקרים, הן בדיווח שאתם מקבלים מחברת ניהול ההשקעות והן בחשבון הבנק שלכם.
ואם בא לכם/ן לחפור יותר בנושא הזה, אז מוזמנים להמשיך לקרוא. למשל, מהו מקור הפערים בתשואות?
שוק ההון הוא מקום תנודתי, ותנודתיות זו משפיעה על סטיית התקן של התיק. תיק עם אופי סיכון גבוה יותר יביא עימו סטיית תקן גבוהה יותר ולהיפך.
במהלך חייו של תיק השקעות יש הפקדות/משיכות לפי יכולותיו של הלקוח או צרכיו.
בואו נגיד שכולנו “חוטאים” בכך: בדרך כלל יש נטיה למשוך כסף מהתיק בתקופות פחות טובות ולהפקיד כסף לתיק לאחר עליות גבוהות בשווקים. נו, זה אמור להיות להיפך, אבל, נשלים עם העובדה המצערת שזה קורה (כמעט) לכולנו…
כשאנו נוהגים כך, בדרך כלל התשואה של התיק תהיה נמוכה יותר מביצועי השוק באופן משמעותי וללא קשר לאסטרטגיית מנהל התיק.
האיור הזה מתאר זאת היטב:
נקודה 1 – כשמשכנו מהתיק סכום לפני עליות בשווקים אנו לא נרוויח על הכסף הזה כי הוא מחוץ לשוק.
נקודה 2 – כשמשכנו מהתיק לאחר פרק של עליות ולפני ירידות, עשינו משהו נכון כי הוצאנו חלק מהכסף בעיתוי טוב.
נקודה 3 – כשהפקדנו כסף לאחר עליות, אותו סכום שהופקד לא נהנה מעליות אלו.
ככל שנבצע משיכות או הפקדות גדולות יותר ביחס לשווי התיק, הפערים בין התשואה האישית לתשואה על הנכסים תהיה גדולה יותר.
הנה דוגמא שיכולה לתאר טוב יותר את פערי התשואה:
לקוח התחיל פעילות באוקטובר 2006 עם סכום של מיליון ש”ח.
ב-2008 משך 500 אלף שקל לאחר מהלך ירידות אגרסיבי בשווקים, וכשהתיק היה בהפסד של כ-16%.
מאז ועד 2016 לא ביצע שום הפקדה או משיכה לתיק.
התשואה המצטברת בהשפעת המשיכה עומדת כיום על 11% בלבד בעוד שהתשואה המצטברת על היקף הנכסים לולא המשיכה עומדת על יותר מ-40%.
כלומר, ללא המשיכה היה הרווח משמעותי ומסתכם בכ-400 אלף שקל על ההשקעה ב-2006.
אפשר לראות את זה באופן ברור בגרף:
שאפו על זה שהגעתם/ן עד לפה.
אז זה הזמן למסקנה והצעה:
המסקנה: אמרו את זה קודם, לפנינו, בערך מיליון פעם: לא ניתן לדעת מתי השווקים ירדו או יעלו ולכן לא כדאי לנסות לתזמן הפקדת כספים או משיכתם. אתם ב”מוד” של חסכון והשקעה? אז תחסכו ותשקיעו, בכל עת.
ההצעה: ניתן בכל שלב לבקש ממנהל תיק ההשקעות את התשואה המנטרלת את השפעת המשיכות וההפקדות ומשקפת את תשואת הנכסים.